בניית רפרטואר סביב מערכת

מהי מערכת

פתיחת מערכת היא פתיחה שבה אתה משחק בערך את אותו מערך בלי קשר למה שהיריב עושה. London, Colle, King’s Indian Attack, Hippopotamus. הכלים מגיעים לאותן משבצות, מבנה הרגלים נראה דומה, והבחירות של היריב משנות פחות מכפי שהן משנות בדרך כלל.

זו ההגדרה. כל מה שנובע ממנה, לטוב ולרע, מגיע מתכונה אחת: העץ אינו מסתעף.

החיסכון אמיתי

פתיחה תאורטית מסתעפת בכל בחירה של היריב, ומספר העמדות מוכפל. מערכת סופגת את הבחירות האלה לתוך אותו מבנה, ולכן מספר העמדות נשאר קבוע.

ההשלכות המעשיות גדולות. יש פחות ללמוד והרבה פחות לתחזק. העמדות חוזרות לעיתים קרובות מספיק כדי שתבין אותן היטב במקום לזכור אותן חלקית. לכל מי שהמגבלה האמיתית שלו היא זמן החזרה, כלומר לרוב האנשים, זהו המנוף הגדול ביותר. את החישוב תמצא במאמר כמה גדול צריך להיות רפרטואר פתיחות.

יש חיסכון נוסף שמקבל פחות תשומת לב: קשה להתכונן נגדך ביעילות. יריב שלומד את המשחקים שלך יכיר את המערך, אבל אין קו קריטי לשנן, מפני שמעולם לא הסתמכת על קו כזה.

גם המחיר אמיתי

אתה מוותר על יתרון הפתיחה. מערכות מכוונות לעמדה שאפשר לשחק, לא ליתרון. מול משחק מדויק העמדה שווה, ושוויון כשאתה בלבן הוא אכזבה קטנה.

העמדות חוזרות, כולל העמדות הרעות. אם אינך נהנה מהמבנה שהמערכת יוצרת, תמצא את עצמך בו בכל משחק, בלי דרך מילוט.

הבנה מחליפה תאוריה, והיא אינה מגיעה בחינם. אנשים בוחרים מערכת כדי להימנע מלימוד, ואז מגלים שאמצע המשחק דורש ידע אמיתי בתוכניות, בפריצות רגלים ובהצבת כלים. העבודה עברה מקום, היא לא נעלמה.

שאלת התקרה

הטענה הנפוצה היא שמערכות מפסיקות לעבוד ככל שאתה משתפר. הנתונים אינם תומכים בגרסה הפשוטה שבה הטענה בדרך כלל מוצגת.

חלקו של London System במשחקים עולה לאט לאורך כל טווחי הדירוג. מה שמשתנה אינו אם הוא עובד, אלא מדוע. בדירוג 1000 הוא מנצח כי ליריב אין תוכנית נגדו. בדירוג 2000 ליריב יש תוכנית, והוא הופך לפתיחה רגילה שדורשת פחות תאוריה מהחלופות.

זו עדיין סיבה טובה לשחק אותו. אבל אם בחרת מערכת מפני שהיא ניצחה משחקים בכוחות עצמה, צפה שההשפעה הזאת תדעך. אנו מסבירים זאת במאמר פתיחות שמפסיקות לעבוד כשאתה משתפר.

למי מתאימה מערכת

כן אם זמן הלימוד שלך מוגבל באמת, אם אתה חוזר לשחמט אחרי שנים, או אם אתה מעדיף להשקיע את המאמץ באמצע המשחק ובסיומים.

כן, זמנית, אם אתה בונה מחדש רפרטואר וזקוק למשהו אמין בזמן שאתה עובד על השאר.

כנראה שלא אם אתה נהנה מעמדות חדות, אם יש לך זמן לתחזק תאוריה, או אם כבר שמת לב שאינך אוהב את המבנה.

דרך ביניים שכדאי להכיר

אינך חייב לבחור באפשרות אחת לכל הרפרטואר.

סידור נפוץ והגיוני הוא מערכת בלבן, כשאתה רוצה אמינות ונפח, והגנה תאורטית בשחור מול המסע הנפוץ ביותר של היריב, היכן שהסיכון גבוה יותר. כך מספר העמדות הכולל נשאר בר-ניהול, ועדיין יש לך קו אחד חד באמת.

אם תרצה לראות מה המחיר של כל בחירה לפני שתתחייב, מספר העמדות מוצג ב-Chess Prep Pro בזמן הבנייה. כך הפשרה נעשית מוחשית ולא תאורטית.