כל כמה זמן כדאי לחזור על פתיחות?

התשובה הקצרה

חזור על קו חדש בערך ארבע שעות אחרי שלמדת אותו, שוב למחרת, ואז במרווחים שממשיכים להתרחב: שלושה ימים, שמונה ימים, שלושה שבועות. שים תקרה של חודש כדי ששום דבר לא ייעלם לגמרי.

זה הלוח. כל השאר כאן מסביר למה כל חלק בו מעוצב כך, כי ההיגיון הוא מה שמאפשר לך להתאים אותו כשהשבוע שלך מתפרק.

למה שתי החזרות הראשונות קרובות זו לזו

שכחה היא לא אחידה. היא אכזרית ביום הראשון ועדינה אחר כך.

קו שלמדת הערב הוא הכי שביר הלילה. תשאיר אותו שבוע ואתה לא חוזר עליו, אתה לומד אותו מחדש. לכן שני המרווחים הראשונים קצרים וקבועים: כמה שעות, ואז יום. שתי תשובות נכונות ברצף עדיין לא מעידות שאתה יודע משהו, ולכן שום דבר לא מונח כמובן מאליו לפני שנתת אותן.

אחרי זה המרווחים מוכפלים ולא נוספים. כל הצלחה היא ראיה שהקו מחזיק, ולכן הבדיקה הבאה יכולה להרשות לעצמה לחכות יותר, והמכפיל עצמו גדל מעט בכל פעם. עמדה שענית עליה נכון שש פעמים באמת מבוססת ולא צריכה את ערב שלישי שלך.

מה עולה לך פספוס

יותר ממה שרוב האנשים מצפים, וזה בכוונה.

עמדה שפספסת חוזרת למרווח של יום. היא גם נושאת קנס קדימה: המכפיל שקובע את כל המרווחים העתידיים שלה יורד, כך שגם אחרי שתתחיל לענות עליה נכון שוב, העמדה מטפסת חזרה לאט יותר מאשר בפעם הראשונה.

זו ההתנהגות הנכונה. קו שנכשלת בו פעם אחת הוא קו שסביר שתיכשל בו שוב, ולהתייחס אליו כאל הצלחה טרייה היה מרדים אותו בדיוק כשהוא זקוק לתשומת לב.

התוצאה המעשית היא שכנות לא עולה לך כלום ורמאות עולה לך הרבה. לסמן עמדה כנכונה כי כמעט ידעת אותה מלמדת את הלוח שאתה יודע משהו שאינך יודע, ותפגוש את אותה עמדה מול הלוח עם אותו חור בדיוק.

מסעים עמוקים צריכים יותר תשומת לב

זה החלק שכמעט כל לוח חזרות מתעלם ממנו.

מסע בחצי המסע השלישי של קו מושג בכל משחק שבו הפתיחה הזו קורית. מסע בחצי המסע החמישה עשר מושג רק אם כל ארבעה עשר המסעים שלפניו קרו, וזה הרבה יותר נדיר, והוא יושב בסוף שרשרת ארוכה יותר של דברים לזכור.

לכן העומק צריך לקצר את המרווח. מסע עמוק בתוך וריאציה שווה חזרה מוקדמת יותר ממסע קרוב לשורש באותה רמת ביטחון, כי יש יותר דברים שעומדים בינך לבינו.

גרסה גסה שאפשר להחיל ביד: הקטן את המרווח בכחמישה אחוזים לכל חצי מסע של עומק. בחצי המסע החמישה עשר זה יוצא מרווח קצר בערך בשליש מהמרווח שהעמדה הזו הייתה מקבלת קרוב לתחילת הקו.

איפה צריכה להיות התקרה

בלי גבול, מרווחים שמוכפלים בורחים. שש תשובות נכונות והלוח היה רוצה להשאיר עמדה לחודשיים, ואז לארבעה.

שים תקרה של כשלושים יום. לא כי הזיכרון היה נכשל מוקדם יותר, אלא כי רפרטואר הוא לא דבר סטטי. הפתיחות זזות, ההעדפה שלך זזה, ועמדה שלא ראית מאז האביב היא עמדה שכבר אינך יכול לומר בביטחון שהיא שייכת לרפרטואר שלך בכלל. התקרה עוסקת בשמירת הרפרטואר תחת עין בדיוק כמו בזיכרון.

איך עושים את זה בלי אפליקציה

זה אפשרי לגמרי על נייר, ושווה לעשות את זה לפחות פעם אחת כדי להבין את המנגנון.

החזק דף עם שלוש עמודות: העמדה, התאריך שבו ענית עליה נכון לאחרונה, והמרווח הנוכחי בימים. מיין לפי תאריך היעד. בכל מפגש, קח את השורות שהגיע זמנן מלמעלה. תשובות נכונות מכפילות את המרווח בשתיים וחצי. תשובות שגויות מחזירות אותו ליום אחד.

תגלה שני דברים. השיטה עובדת. והיא נעשית בלתי אפשרית לניהול איפשהו סביב מאה וחמישים עמדות, וזה בערך המקום שבו לעשות את זה ביד מפסיק להיות הגיוני.

איך עושים את זה עם אפליקציה

כל דבר שמתזמן חזרות מרווחות יעשה את זה בשבילך. אם אתה רוצה כזה שנבנה במיוחד לעצי פתיחות, Chess Prep Pro משתמש במרווחים שלמעלה, מחיל את קנס העומק אוטומטית, ומפרסם את הקבועים המדויקים שהוא משתמש בהם.

ברגע שהתזמון מטופל, השאלה מפסיקה להיות מתי לחזור והופכת להיות כמה יש לחזור עליו, וזו בעיה אחרת. אנחנו מכסים אותה בכמה גדול באמת צריך להיות רפרטואר.